יום שישי, 29 באפריל 2016

רפלקציה

רפלקציה

במהלך השנה התבקשנו ע"י מורתנו לתקשורת לעשות בלוג תקשורתי ובו לנתח מושגים מזירות שונות, באמצעות בחירת טקסט תקשורתי מכל סוג שהוא. בנוסף לכך, היינו צריכים לכתוב שאלה מהותית ולחקור אותה.

למעשה, זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בכתיבת בלוג, בעבר עשיתי כל מיני אתרים אך האמת שבלוג טיפה שונה מכך.
זאת הייתה חוויה מעניינת מאוד (עם קצת קשיים טכניים) אך כעת לאחר שסיימתי יש לי סיפוק רב מהתוצאה.
למדתי דברים חדשים והעשרתי את הידע שלי בנושאים שעליהם בחרתי לעשות.


1) בזירה הראשונה של הבלוג שעסקה בפרסומות מסחריות בחרתי לנתח פרסומת מוכרת מאוד שמשלבת את נושא האוכל וגם את נושא המכוניות, שני דברים שהם מאוד חיוניים לחיינו. בחרתי אותה מכיוון שאהבתי אותה מאוד והיא נחרטה בזיכרוני כאשר צפיתי בה בטלוויזיה, ועל כך המפרסמים הצליחו במטרתם.
בהמשך חקרתי לעומק את הפרסומת באמצעות 3 מושגים ונהניתי בעצמי לחשוב על תשובה לשאלת החקר.  

2) בזירה השנייה של הבלוג עסקתי בנושא הפרסום הסמוי. הצגתי פרסומות סמויות מהאינטרנט והסברתי איך הן משפיעות עלינו.
כל אחד במהלך היום נתקל בפרסומות סמויות אם במהלך צפייה בטלוויזיה או אם במהלך גלישה באינטרנט (לדוגמה - פייסבוק).
כעת לאחר שנת הלימודים ולאחר כתיבת הבלוג הפכתי לצורך תקשורת חכם יותר שאינו מקבל את מה שמציגים לו כאמת ובד"כ מעלה שאלות ושואל את עצמי אם הדברים הללו נכונים או שמסתתרים מאחוריהם אינטרסים אחרים של כסף וכדומה.


3) בזירה השלישית של הבלוג עסקתי בנושא ספורט הנשים וייצוגן בתקשורת.
בחרתי לכתוב על כדורגל נשים, על מנת להראות את ההבדלים ולעשות השוואה בינן לבין הגברים בעולם הספורט ובפרט בכדורגל.                                                         
למען האמת , כדורגל נשים בדומה לכדורגל הגברים, התמקצע וצמח, הן בפופולאריות שלו והן בתפוצה שלו...
מאוד התחברתי לזירה הזאת כי אני אוהב ספורט ובנוסף לכך, חשוב לי שיהיה שיוון בין נשים לגברים והשוויון מתחיל מהמקומות האלה.

4) בזירה הרביעית של הבלוג עסקתי בממים תקשורתיים. יצרתי מם משלי בו רואים קטע ממערכון של אסי וגורי הסטנדאפיסטים והטקסט מתקשר לתרבות הישראלית.מטרת המם היא בעצם לצחוק על עצמנו על עם ישראל.
למדתי בעקבות כתיבת הבלוג על המם התקשורתי על הקלות שבאמצעותו ניתן להפיץ רעיונות ולהעביר ביקורת כלשהי.


5) בזירה החמישית והאחרונה עסקתי בנושא המוסיקה הפופולארית. זו הייתה הזירה שהכי נהניתי בה. אני חובב מאוד מוסיקה חדשנית וכאשר הייתי צריך לבחור מוסיקה פופולארית ישר היה לי קל למצוא שיר כלשהו. בהתעמקות נהניתי לגלות דברים חדשים בשיר ומשמעויות חדשות למילים שבשמיעה הראשונית לא שמתי לב ועל כך אני מרוצה.


לסיכום : חוויית כתיבת הבלוג הייתה יוצאת דופן ולא רגילה עבורי. העבודה לימדה אותי על אמצעי התקשורת השונים ועל דרך חדשה להסתכל עליהם ,נחשפתי לטקסטים ולתכנים חדשים שלא הכרתי בעבר והסתכלתי על הדברים בעין אחרת.                                                                           

היה לי מאוד נחמד לכתוב את הבלוג הזה ואני מרגיש מאוד טוב עם עצמי לאחר שסיימתי אותו. 

זירה 5 : מוסיקה פופולארית בחיי היומיום ובימי זיכרון


זירה 5 : מוסיקה פופולארית בחיי היומיום ובימי זיכרון

לזירת המוסיקה בחרתי בשיר של להקת - קפה שחור חזק , הנקרא "יהיה בסדר".                                                                                                                                                                                 
"קפה שחור חזק" ,הם צמד  היפ הופרוק וראפ ישראלי המורכב מאילק סהלו ואורי אלמו.                                                                                                    ההרכב התפרסם בזכות שירי מחאה וממשיך את הקו, רבים משיריו יוצאים כנגד גזענות ואפליה ובמחאה באופנים כלליים יותר.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מוסיקה פופולארית:                                                                                               
המונח "מוסיקה פופולארית" מזוהה עם מוסיקה המיוצרת בתהליך הרכבה שיתופי המתרחש בעקרו באולפן ההקלטה. כל אלה תוך שימוש בהגברה ובכלי נגינה חשמליים ואלקטרוניים. היא כוללת סגנונות מוסיקליים מגוונים ונוצרת, בין השאר, לשם רווח (מכירת תקליטים/דיסקים וכד') לכן, לא כל מוסיקה שמוכרת לקהל הרחב, נחשבת מוסיקה פופולארית (כגון מוסיקה קלאסית). מכאן שלא מידת התפוצה היא שקובעת האם המוסיקה היא פופולארית או לא, אלא, ההקשר החברתי התרבותי, בה היא מתקיימת והחיבור להפצה ורווחים כלכליים. מרכזיותה התרבותית של המוסיקה הפופולארית באה ליד ביטוי ברחבי העולם בשני ממדים: ראשית, במונחים כמותיים של מכירה והשמעות. לאורך השנים ידעה המוסיקה הפופולארית לנצל היטב לצרכיה את הטכנולוגיה המתפתחת והחליפה תדיר את אמצעי המדיה שדרכם הגיעה להמונים: החל ברדיו, בתקליטים וקלטות דרך תקליטורים, וידאו־קליפים, וכלה במהפכת האינטרנט והיוטיוב, הסמארטפונים והאיי־פדים ועוד. כל אלה מהווים כיום את הטקסטים המוסיקאליים הנפוצים ביותר בעולם. שנית, מן ההיבט החברתי, סגנונות וז'אנרים של מוסיקה פופולארית מהווים זה כ־60 שנה ויותר כלי תרבותי מרכזי ובולט שסביבו מארגנות קבוצות וקהילות שונות ומגוונות את זהותן הקולקטיבית.

ניתוח- לקפה שחור חזק לא היה קל להפוך ללהקה פופולארית אך עם הזמן כאשר התקדמו והשתפרו הצליחו לעשות זאת באמצעות חזרות, שיתופי פעולה וקהל אוהד שהתרחב עם הזמן.
באותה עת עדיין לא היה לצמד ציוד או סיוע מקצועי, הוידאו קליפ צולם בצורה מאולתרת: באין צלם, הצמד אלתר פתרונות יצירתיים כדי לצלם את עצמו והפלייבק עצמו הושמע מהטלפון הסלולארי. למעשה השיר שגרם להם להתפרסם הוא השיר "יהיה בסדר" אותו בחרתי.                                    
הדרך התקשורתית שבעצם עזרה להם להתפרסם זוהי האינטרנט, באמצעות היוטיוב וקליפים שהעלו , יותר אנשים שמעו אותם , וכמובן שגם "מפה לאוזן".
הלהקה שרה בסגנון ראפ חדשני ומודרני וגם משתדלת לעשות שיתופי פעולה עם עוד יוצרים וזמרים על מנת שהשיר יהיה יותר פופולארי ויותר אהוב בקרב הקהל.



~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 זהות קולקטיבית:
הקניית משמעות לשיוך או לשייכות לקבוצות, באופן שזו משליכה על התשובה לשאלה "מי אני?". בני אדם יכולים להגדיר את זהותם דרך השתייכות לקבוצות מסוגים שונים. הקבוצות יכולות להיות שונות בגודלן, באופיין ובמידת ההיכרות שיש לאדם עם יתר חברי הקבוצה. לדוגמה: משפחה, קבוצה ממקום הלימודים או העבודה, בעלי תחביב משותף, מגורים ביישוב מסוים )"אני ירושלמי", "אני משפרעם" וכולי(, בעלי מקצוע מסוים, עדה, מין/מגדר, מעמד חברתי, קבוצה אתנית, דת, לאום, מדינה ועוד. כל אדם משתייך לשורה של קבוצות תרבותיות המתקיימות בקרבן דרכי התנהגות ותקשורת מקובלים שיש להן חשיבות עבור האנשים המשתייכים לאותה הקבוצה )לדוגמה, מקובל שיהודים דתיים ינהגו על פי הלכות השבת. או למשל, על פי ההלכה האסלאמית - האישה עוטה לראשה מטפחת(. הגבולות המבדילים בין הקבוצות השונות לא חייבים להיות נוקשים, אך הם חשובים להגדרת גבולות הזהות )למשל, במקרה של דתיים, מסורתיים וחילוניים. דוגמאות נוספות להשתייכות דתית: מוסלמים, נוצרים, יהודים, דרוזים ועוד(

ניתוח- למעשה צמד הזמרים אילק ואורי הם מהמוצא האתיופי ולכן גם רוב השירים שלהם מדברים על החיים . כפי שאנו יודעים עד היום ב2016 עדיין ישנה אפליה וגזענות כלפי האתיופים וניתן גם להסיק שהקושי בהצלחתם של הצמד נבע מהעובדה הזאת. אך למעשה, "קפה שחור חזק" נותן כוח עצום לכל האתיופים בישראל ובפרט לנוער ומראה להם שהכול יכול לקרות ונותן להם תקווה ושמחה גדולה.
בנוסף לכך: המטרה בעצם של הלהקה היא להפסיק את הגזענות נגדם ולגרם לשאר חברי העדה להרגיש טוב עם עצמם ולא להיות מקופחים – להיות כמו כל אחד אחר.                                                         
נכתב עליהם:
חזק מאד: ההיפ הופ האופטימי של "קפה שחור חזק"
הצמד מורכב מזוג החברים אילק סהלו ואורי אלמו, בני העדה האתיופית. שירם "יהיה בסדר", נכנס לפלייליסט של גלגלצ והפך ללהיט שכל המדינה מזמזמת, זמן קצר לפני שהתעוררה מחאת העדה האתיופית שנתנה להם רוח גבית והפכה אותם לדוברים משמעותיים שלה. השבוע הם התארחו באולפן הבילויים, ביצעו שם את הלהיט שלהם, וגרמו גם לנו להאמין שהכל יהיה בסדר.




~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
קליפ – (מושג מזירת הוידיאו קליפ)
יצירה טלוויזיונית (לעיתים קולנועית) קצרה באורכה, שיש לה פסקול מוזיקלי (עם או ללא מילים), ונלווה לה רצף דימויים חזותיים. קליפ הוא למעשה ז'אנר בפני עצמו שמשפיע ומושפע מז'אנרים אחרים (פרסומות/סרטים וכו'). כיום ניתן לראות כיצד משתמשים בשפה הוויזואלית של הקליפ בכל מקום- אפילו בחדשות. הגבול שבין קליפ מוזיקאלי לפרסומת טלוויזיה המבוססת על מוזיקה, הוא דק. גם פרומו, הוא סוג של קליפ אשר דוחס תוכן לפרק זמן מינימלי למטרות מסחריות; יש קטעי סצנות, הגדרת רוח התכנית אותה מקדמים, סוג המוזיקה שמלווה את הפרומו, הצילום ועריכה מהירים המתאימים עצמם לתוכן הפרומו.

ניתוח-
בסרטון הווידאו קליפ של השיר "יהיה בסדר" משולב גם מוסיקה וגם קטעים של הלהקה עצמה מהופעות מצד הקהל וגם מצד הלהקה (מאחורי הקלעים).
בסרטון ישנם קטעים מבוימים שצולמו במיוחד עבור הקליפ ובנוסף גם קטעים שצולמו "על הדרך".הקליפ מתבסס על המילים של השיר ,כלומר ניסיון לעשות שמה ששומעים זה מה שרואים.
כמו ברוב הקליפים האינטרנטיים ישנם גם פרסומות סמויות אם בכוונה או לא, לדוגמה: החולצה של הזמר של חברת הבירה "גולדסטאר" וגם הנעליים של חברת "אולסטאר".  

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שאלה המפתח שלי:

האם תוספת של ווידאו קליפ לשיר מסוים משפיע על ההצלחה והפופולאריות שלו ?

תשובה:

לדעתי אין ספק שווידאו קליפ אכן תורם לשיר מכיוון שתוך כדי השמיעה של השיר ניתנת לנו האופציה לצפות במין סרטון שהוכן עבור זה .
אני חושב שבתת המודע זה עוזר לנו לזכור יותר טוב את השיר והמילים שלו ובנוסף כאשר אנו נראה במציאות משהו שדומה למה שראינו בקליפ אז ישר אנחנו ניזכר בשיר. לכן הצעד של ווידאו קליפ לשיר אכן תורם לפופולאריות שלו, ובנוסף יהיה לו יותר סיכויים להצלחה.
לעומת זאת, ישנם שירים מאוד טובים אך עם קליפים פחות טובים או היכולים אפילו לפגוע בפופולאריות של השיר ובהצלחתו. לדוגמה: קליפים ארוטיים וחושפניים למיניהם, קליפים מפחידים,או סתם קליפים אחרים ברמה נמוכה.


זירה 4 - ממים




זירה 4 – ממים




לזירה הרביעית – זירת הממים עשיתי תמונה הומוריסטית שמתקשרת ממש לחג האחרון שחגגנו והוא חג הפסח.                                                                                                                                    

חלק נכבד מאיתנו שומרי כשרות ולא פעם נתקלתי בסיטואציות שאנשים שואלים "זה כשר לפסח?" ,לכן החלטתי לעשות על זה את המם שלי ובעצם לצחוק קצת על עצמנו.









~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~


טקסט הומוריסטי – 
טקסט תקשורתי המשמש לגרימת צחוק. מבטא את הצדדים המשעשעים, המגוחכים והאבסורדיים של החיים. קיימות שלוש תיאוריות מרכזיות המסבירות את כל צורות הטקסט ההומוריסטי: העליונות, ההרפיה ואי-ההלימה. ההומור משקף את החברה ומשמש מפתח להבנת תופעות חברתיות ואמונות קולקטיביות.

ניתוח- התמונה עצמה לקוחה מתוך מערכון סטנדאפ של אסי וגורי. מערכון שמטרתו העיקרית היא גרימת צחוק. ניתן לצפות בסרטון בקישור המצורף על מנת להבין את משמעות האמירה "פה חדשתי". https://www.youtube.com/watch?v=UzJPxXQnZnc              
כפי שרשום בהגדרה של טקסט הומוריסטי, טקסט שמטרתו לצחוק על תופעות נפוצות בחיינו מהיומיום. ללא ספק השאלה : האם זה כשר לפסח ? מעסיקה חלק מאיתנו ואותי באופן אישי ובעצם אינך יודע אם להאמין שזה כשר או לא, אלא אם אתה בודק בעצמך. ולכן שכשמישהו אחר אומר לנו שזה כשר מבלי לבדוק... ישנה התערערות קטנה לגבי זה ועל כך אנו צוחקים מתמונת המם.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

סאטירה – מקור המילה מלטינית:Satur – מלא, גדוש. סוגה של כתיבה החושפת ומוקיעה מעשים בלתי תקינים ובלתי מוסריים בנושאים כמו אמונה או פוליטיקה, בדרך כלל באמצעות כתיבה הומוריסטית, שנונה ואירונית. הסאטירה היא יצירה המבקשת לבקר תופעות חברתיות המאופיינות ביחסים משתנים בין ממד אלים ובין ממד הומוריסטי. הביקורת אינה מועברת ישירות כי אם באמצעות אמצעים אמנותיים, באירוניה, בסרקזם ובחיקוי. 

 
ניתוח- בהתייחסות לקטע שמאחורי תמונת המם, ישנו מערכון סטנדאפ של חיקוים ואלתורים שמממש בדיוק את ההגדרה של הסאטירה.                                                      
ובהתייחסות לטקסט של המם , ישנו ביקורת על תופעה חברתית שמתקשרת לאמונה בחג הפסח שמטרתו היא לצחוק על עצמנו.                                                                                                        
הביקורת מועברת דרך הבעת פנים של הדמות בתמונה והאמירה שלו בציניות "פה חשדתי".
  

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אמצעי העיצוב – תוקפנות מול קלילות, ריאליזם, הקצנה או עיוות, עיצוב הדמויות (שטוחות, עגולות, גיבורים או קורבנות, מעוררי לעג או הזדהות), סמלים תרבותיים וסטריאוטיפים מקובלים, עיגון בהקשר תרבותי והדהוד תמות תרבותיות מרכזיות.

ניתוח- אמצעי העיצוב זה בעצם דפוס ההתנהגות של הגיבור הקומי, על איזה נקודות הוא נותן הדגשים, באיזה טון דיבור הוא מדבר ואילו הבעות פנים הוא עושה.
בהתייחסות למערכון ניתן להבין שאסי וגורי בעצם צוחקים על האדם הפשוט והנורמטיבי, בהקצנה לבן אדם שהוא לא מן השורה (דמות שטוחה). כלומר: שהוא לא מבין מה מדברים איתו, ששואלים אותו שאלה הוא בורח לנושאים אחרים ובגדול הידע הכללי שלו ושפת הדיבור שלו לוקה בחסר. 


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

שאלת המפתח שלי:

איזה וכמה סוגים של ממים יש ?

תשובה:
ניתן לסווג את הממים לשלוש קטגוריות עיקריות  והם:
.1 ממים בעקבות אירועים אקטואליים – בממים אלו נעשה שימוש בתמונות של אישים ישראלים או אירועים הקשורים באקטואליה הישראלית, והם פונים בצורה בלעדית לחברה הישראלית. חלק מן הממים הללו הולידו תבניות ממים ישראליות, המתווספות למבחר תבניות הממים האוניברסאליות, מטרתן להעביר ביקורת על השלטון.

לדוגמה, מם שנעשה במהלך צוק איתן: (בתמונה נראה חייל חמאס ועליו בעצם הבדיחה)



2.ממים לקהל ישראלי – בממים אלו נעשה שימוש בתבניות אוניברסאליות גם כן, אך הטקסט שמופיע בהן, לרוב בשפה העברית, (מכוון רק לחברה הישראלית), כי הבנת הבדיחות בהן כרוכה בהכרת התרבות הישראלית על בוריה.

 


 3.ממים אוניברסאליים – בממים אלו נעשה שימוש בתבניות הממים האוניברסליות כשגם הטקסט המופיע בהן, באנגלית או בעברית, מתייחס לאירועים חברתיים המשותפים לכלל החברה המערבית הגולשת באינטרנט ולאו דווקא לקהל יעד ספציפי.












זירה 3 - ספורט

זירה 3 – ספורט

לף

שלום לכולם !                                                                                                                                                                                                                                                                           
לזירת הספורט בחרתי בכתבה העוסקת בכדורגל נשים, על מנת להראות את ההבדלים ולעשות השוואה בינן לבין הגברים בעולם הספורט ובפרט בכדורגל.                                                                      
למען האמת , כדורגל נשים בדומה לכדורגל הגברים, התמקצע וצמח, הן בפופולריות שלו והן בתפוצה שלו.   כיום הליגות הלאומיות בארצות המפותחות, כגון הסופר ליג האנגלית, הבונדסליגה הגרמנית ועוד...הן ברובן חובבניות או מקצועיות למחצה. כמו בענפי ספורט אחרים, נשים נאבקות על תשלום הולם והזדמנויות מקצועיות השוות לשחקני כדורגל מהמין השני.‏ליגות גדולות ומשחקים בינלאומיים סובלים מכיסוי עיתונאי וטלוויזיוני נמוך בהרבה מזה של משחקי הגברים.‏ למרות הקשיים, השנים האחרונות הביאו איתן הישגים ציבוריים רבים ופורצי דרך לכדורגל הנשים.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הכחדה סימבולית - אחת הטכניקות הנפוצות להדרת קבוצות חלשות ממוקדי הכוח והשיח היא הכחדה סימבולית – ייצוג מצומצם, מעוות ושלילי של קבוצות מסוימות במדיה. מחיקת קיומה של אותה קבוצה כקבוצה בעלת זהות ייחודית הזכאית לשוויון. הייצוגים בתקשורת מסמלים את הקיים במציאות, ולהיפך, היעדרות קבוצה מהתקשורת משמעה הכחדתה מהמרחב הציבורי.

ניתוח- כפי שלמדנו מההגדרה, הכחדה סימבולית זה בעצם ייצוג מצומצם, מעוות ושלילי של קבוצות מסוימות במדיה.                                                                                                                  
בהקשר לכתבה שבחרתי על כדורגל נשים , ניתן לומר שאפילו שישנה התקדמות בתחום זה, עדיין נשים בספורט לא זוכים לאותו רמת ייצוג ושידורים בטלוויזיה לעומת ספורט גברים. דבר זה נובע לא רק בגלל החוסר משחקים ופעילויות לנשים אלא גם בגלל שהתקשורת לא נותנת לזה מספיק מקום בטלוויזיה.           
בנוסף לכך, האפליה לא באה לידי ביטוי רק בתקשורת אלא גם בשכר וביחס אליהן ,יתר על כן ניתן לומר כי התקשורת היא הקובעת ואם יהיו יותר שידורים בטלוויזיה אני מאמין שגם השכר והיחס אליהם יהיה גבוה יותר.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מגדר (GENDER)
מתייחס למיון באמצעות כלי התרבות, בין מה שהוא "גברי" לבין מה שהוא "נשי". המושג הזה מציין את ההיבטים התרבותיים, החברתיים והפסיכולוגיים שמבחינים בין גברים לנשים. מושג המגדר מתייחס לטבעה התרבותי של מערכת היחסים בין נשים וגברים. כלומר, לא המין הביולוגי קובע את מעמדן של הנשים בחברה, אלא התרבות, תוך התייחסות לכמה מגבלות הנובעות מן המין. בנוסף, דבר זה משקף את מעמדם הדומיננטי של הגברים לאורך כל ההיסטוריה, ואת האופן שבו כפה המעמד הזה דרגות חופש על מעמד הנשים. הרבה מהתכונות המיוחסות לנשים אינן אלא הדבקה מכוונת שנועדה לפקח עליהן ולמנוע מהן השתתפות בערכאות המרכזיות של החברה ובהחלטותיה.  

ניתוח- למעשה כדורגל זהו ענף ספורט שהתחיל כמיועד לגברים, משחק בעל מעט אגרסיביות ויכולת ריצה שלגברים היה יותר יתרון בכך, מה שהיום כבר השתווה לנשים.  למעשה התרבות היא זו שמגדירה מה נשי ומה גברי והתרבות בימינו ובימים עברו הגדירה את הכדורגל כספורט גברי ועל כך נלחמות הנשים והאגודה לספורט הנקראת "אתנה" שפועלת להעלאת מעמדן של הנשים בתרבות הספורט.
בעבר היו מחלוקות לגבי לבושן של השחקניות כדורגל. לדוגמה: בשנת 2004, הציע נשיא פיפ"אשנשים צריכות לשחק כדורגל במדים נשיים יותר ומחמיאים יותר, הן משחקות עם כדור מנופח פחות ואני מאמין שאם יילבשו בגדיים אופנתיים כמו מכנסיים קצרות וצמודות תהיינה הרבה יותר אסתטיקה למשחקן". בנוסף, הוא טען שמהלך כזה יגרום למשיכה של גברים רבים למגרשים. הצעתו הוגדרה כסקסיסטית וגררה גינויים רבים מאנשי כדורגל ותקשורת רבים.‏                                                                                                  
דבר זה משקף את מעמדם הדומיננטי של הגברים לאורך כל ההיסטוריה, ואת האופן שבו כפה המעמד הזה דרגות חופש על מעמד הנשים. 


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

בחינת התפתחות עיתונות הספורט בארץ ישראל על פי הממדים –

היקף – ממדורים אקראיים, זניחים ודלים בתחילת דרכה , הגיעה עיתונות הספורט בישראל למדורים ואף למוספים עבים, צפופים, בעלי תדירות הופעה קבועה. מדורי הספורט או מוסף הספורט הוא זמן רב מרכיב חשוב בכל עיתון יומי המכבד את עצמו.

הכיסוי – מדיווח אינפורמטיבי, לכיסוי מפורט המלווה בניתוחים, בסטטיסטיקה, בפרשנות, בסיפורים אישיים (לעיתים חודרניים ופולשניים), בטבלאות, בהיסטוריה וכו'.

השפה – מתיאורים יבשים, לעיתים בשפה מיונת שלא תמיד מתאימה לסיקור אירועי הספורט, נולדה שפה חדשה המשלבת בתוכה מידע, בידור, ביטויי אד הוק ומושגים שחרגו זה מכבר אל מחוץ לגבולות הספורט.

ניתוח-

היקף- בעבר, כדורגל נשים היה משהו זניח שלא דאגו לתת לו מקום בעיתונות ובתקשורת אך עם השנים , ספורט נשים הפך גם הוא לפופולרי יותר מכמה בחינות: באתרי אינטרנט, חדשות, אתרי ספורט מובילים וגם כתבות ועיתונים מקומיים התחילו לשים יותר דגש על ספורט נשים ולמעשה בכל עיתון רציני שמכבד את עצמו כיום יש חלק של "ספורט נשים" אם זה כדורגל , כדורסל או כל ספורט אחר.

הכיסוי- למעשה ,בתחילת דרכה של כניסת ספורט הנשים לעיתונות היו מופיעים רק תוצאות של משחקים , ללא פירוט ,הסברה ובכלל ייצוגם של הנשים היה ירוד.                                                              
מהמצב הזה התקדמנו למצב של כתבות מעמיקות על שחקניות מסוימות ובהחלט פירוט רב בעזרת סרטונים, תמונות, פרשנות ומעקב אחר הליגות לנשים. 

השפה-  תקשורת הספורט של נשים בישראל הטביעה חותם על התרבות בישראל: האופן בו מסוקר ספורט הנשים בישראל זכה לאזכורים בתוכניות בידור שונות וציטוטים מתוך שידורים השתלבו במרוצת השנים בסלנג הישראלי או הפכו לביטויים שגורים בשפה; ביטוי מוכר שנאמר לראשונה בשידור כדורגל הוא "ככה לא בונים חומה" מפי השדרן יורם ארבל  ציטוטים, קלישאות ומערכונים שונים על תקשורת הספורט עלו לאורך השנים.



~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

שאלת המפתח שלי:

באיזה אופן מסוקר הכדורגל לעומת יתר ענפי הספורט בתקשורת?  

תשובה:
מדורי הספורט בעיתונים מסקרים את רוב ענפי הספורט בארץ, וערוצי הספורט בטלוויזיה משדרים משחקים מענפי ספורט שונים ומגוונים בישראל כגון: כדורגל, כדורסל כדורידכדורעףכדורגל חופיםטניס ועוד.   אולם, כספורט הפופולרי בישראל, אף על פי שהישגיו הלאומיים דלים באופן יחסי לעומת ההישגים בכדורסל או בענפים האולימפייםזכה לאורך השנים הכדורגל בישראל לסיקור נרחב יותר בתקשורת לעומת יתר ענפי הספורט.

בתקשורת הכתובה ברוב ימות השנה, פרט לימים בהם מסוקרים אירועי ספורט מיוחדים מענפי ספורט אחרים או מהכדורגל העולמי, או לאחר הישגים יוצאי דופן שנרשמים בענף ספורט אחר, זוכה הכדורגל הישראלי לכותרות הראשיות בעמודי השער באתרי האינטרנט ובמדורי הספורט בעיתונים ולסיקור בעמודים הראשונים. בנוסף, בעמודים אלה מופיעים גם דיווחים חדשותיים הנוגעים לקבוצות כדורגל מהליגות הנמוכותבעוד שבעמודים המוקדשים לדיווחים מענפי ספורט קבוצתי אחרים מופיעים לרוב דיווחים על קבוצות משתי הליגות הראשונות בלבד. יתר ענפי הספורט בישראל מוזכרים לרוב בעמודים האחרונים של מדורי הספורט העיתונות הכתובה, לעתים בשולי כתבות ולא תחת כותרת, ובתקשורת האלקטרונית נדחקים לשולי מהדורות החדשות.












זירה 2 - פרסום סמוי

זירה 2 – פרסום סמוי




לזירה 2 בחרתי בנושא הפרסום באתרי אינטרנט ובפרט באתר "פייסבוק"    למי מאתנו לא קרה שהוא נכנס לקרוא כתבה כלשהי או לצפות בסרטון מסוים ופתאום קפץ לו מודעה שהפריעה לו ? התשובה – לכולנו !


פרסום סמוי -  הפרסום הסמוי מוגדר בספרות כ"החדרה מכוונת של מותגים אל תוך התכנים המערכתיים". את תהליך החדרתו של המותג לתוכן היצירתי מניעים המפיק או המפרסם. השימוש בפרסום סמוי אינו חדש. ראשיתו בשנות הארבעים של המאה העשרים בתעשיית הקולנוע. לקראת סוף המאה הקודמת חל גידול ניכר ומשמעותי בשימוש בפרסום הסמוי בטלוויזיה, ובעשור האחרון של המאה הנוכחית מפרסמים רואים בפרסום הסמוי רכיב שיווקי מרכזי במודל העסקי של כלכלת התקשורת. מפרסמים מקצים סכומים גדולים למדי לפרסום הסמוי, וניכר כי גם מפיקים מסתמכים על תקציבים אלו כמקורות מימון להפקותיהם. חלק מהסיבות לעלייה בשימוש בפרסום סמוי נעוץ בירידה באפקטיביות של הפרסומת הגלויה, כלומר הפרסומות המשודרות במהלך הפסקת הפרסומות בשידור. ירידה זו נובעת משתי מגמות המאפיינות את הסביבה התקשורתית – שיווקית החדשה. האחת - השימוש הגובר במכשור דיגיטלי לבניית לוח שידורים אישי וסלקטיבי, המאפשר דילוג על מקבצי הפרסומות. ילדים ובני נוער לומדים מגיל צעיר להשתמש במכשיר הדיגיטלי העומד לרשותם, והרגלים אלו, סביר להנחי, ילוו אותם בהמשך דרכם ויביאו לביסוסה של המגמה. המגמה השנייה - ניכרת ירידה בשיעורי הצפייה במהלך הפרסומות במהלך הצפייה הרגילה, תוך כדי זפזופ בזמן הפרסומות לערוצים אחרים או נטישת המרקע לטובת עיסוקים אחרים, ובכלל זה לטובת מכשירי תקשורת קטנים.

ניתוח- לאחרונה, אנו רואים יותר ויותר פרסומות סמויות ברשת האלקטרונית כדוגמת הפייסבוק. בדוגמה שבחרתי קופצות פרסומות של חברת "מאזדה", "אופרן ישראל" וכו'.                                                                                    
חברות רבות גילו שפרסומות גלויות במדיום הטלוויזיוני או באינטרנט הם פחות אפקטיביות מכיוון שהמשתמשים מזפזפים בזמן הפרסומות והמסר לא מגיע. לשם כך ניסו למצוא פתרונות אחרים בשיטת פרסום סמוי. הפרסום בפייסבוק הוא בשיטת הקפצת מודעות שקשה להתעלם מהם. בנוסף פילוח שוק שנעשה מכוון את הפרסומות לקהל היעד המתאים להם.                                                                                                                     
האחראי על הפרסומות הללו דואג להתאים את הפרסומות לתכנים הנמצאים באתר. לדוגמה: בתוך עמוד של מכוניות יופיעו פרסומות של חברות רכבים או בתוך עמוד של ספורט יופיעו פרסומות לאדידס לדוגמה או חברות ספורט אחרות.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הסכמי חסות - נחתמים עם מפרסמים בנוגע להשתתפות במימון תוכנית מסוימת. לפי כללי הרשות השנייה הסיוע במימון מאפשר למפרסם להציג הודעות חסות בצמוד לתוכנית ולא מעבר לכך. הסכמים אלו, נהפכו לכסות רשמית שמתחתיה רוחשות עסקות המאפשרות מעורבות ישירה של מפרסמים בתכנים.        

ניתוח-
פרסום באינטרנט הוא אחד מאמצעי הפרסום והשיווק בעולם המדיה. בשנת 2014 הוערך כי צורת פרסום זו צמחה בכ-16%, ומצפים כי עד שנת 2016 הוא יגיע לכ-27% מעוגת הפרסום כולה.
חלק ניכר מאתרי האינטרנט פתוחים לגלישה ללא תשלום, והמודל העסקי של האתרים המסחריים שבהם מבוסס על הכנסות מפרסום. גם אתרים שנבנו מלכתחילה ללא כוונת רווח משלבים לעתים פרסומות, כדרך להפיק מהם הכנסה כלשהי.
מנהלי אתר פייסבוק דואגים לתת אופציה לעסקים קטנים וגדולים להתפרסם בעזרת מודעות פרסום (חסויות). לכל אדם יש את היכולת ליצור בעצמו מודעה והיא תופיע בצידי האתר מידי פעם (חסויות מתחלפות).

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

תרבות צריכה - תרבות הצריכה היא מערכת חברתית וכלכלית המעודדת צריכה של מוצרים ושירותים כערך מרכזי. המונח תרבות הצריכה משמש מבקרים חברתיים שונים לתיאור התנהגות צרכנית אופיינית, בעיקר בעולם המערבי. הביקורת מצביעה על כך שהכלי העיקרי בידי התאגידים לשינוי התודעה הצרכנית הוא פרסום המביא ליצירת ביקוש מלאכותי.

ניתוח-
אחת הסיבות הטבעיות שבגללן האינטרנט הפך להיות חלק מתרבות הצריכה שלנו היא הגלובליזציה. ככל שנפתחות יותר חנויות אינטרנטיות ויש מודעות למשלוחים בינלאומיים, כך אנחנו הופכים לצרכנים גלובליים. אנחנו יכולים להזמין מוצרים מחו"ל ולקבל אותם עד הבית מבלי לקום מהכיסא.
כ80 אחוז מהפרסומות והמודעות שנמצאות באינטרנט ובפייסבוק קשורות לתרבות הצריכה. מודעות על מוצרים מסוימים, הופעות והצגות, מאכלים חדשים ועוד... המודעות הללו גורמות לנו - קהל היעד, ללכת ולבצע רכישה.                                


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

שאלת המפתח שלי :

כיצד הפרסום הסמוי באינטרנט משפיע על הצרכן?

תשובה:

כיום הפרסומות הלא סמויות המשודרות בטלוויזיה ערכן ירוד משום שבעידן החדש והמהיר יש את האופציה "להריץ" את הפרסומות (כלומר, לדלג עליהן) או שאנשים עושים דברים אחרים בזמן הפרסומות ולכן הדבר נהפך לפחות רלוונטי.                                           
החברות המפרסמות חיפשו דרכים אחרות לפרסום ומצאו את הפרסומות הסמויות באינטרנט כדבר הרלוונטי ביותר. 
אנו כגולשי אינטרנט וצרכנים אשר משוטטים באינטרנט לפעמים לא בוחרים אילו דברים כן לראות ומה לא לראות ,לפעמים קופצות לנו מודעות ופרסומות אשר גורמות לנו להתעניין בנושא ולעיתים גם ללכת ולרכוש את המוצר המפורסם.                                                   
למעשה , כאשר ישנה מודעת פרסום קופצת היא בעצם נמצאת בדרך אל המטרה שלנו. זאת אומרת, כאשר אנו נכנסים לכתבה או לאתר כלשהו ובדרך מופיעה לנו פרסומת אין לנו ברירה אלא לקרוא אותה או לסגור אותה על מנת להיכנס לאתר ולכן אין צל של ספק שהפרסומות הסמויות באינטרנט משפיעות עלינו ובעזרתן יש יותר התעניינות במודעה עצמה וזאת מכיוון שאין לנו את האופציה להתעלם מהן.