זירה 4 - ממים

זירה 4 – ממים

לזירה הרביעית – זירת הממים עשיתי תמונה הומוריסטית שמתקשרת ממש לחג האחרון שחגגנו והוא חג הפסח.                                                                                                                                    

חלק נכבד מאיתנו שומרי כשרות ולא פעם נתקלתי בסיטואציות שאנשים שואלים "זה כשר לפסח?" ,לכן החלטתי לעשות על זה את המם שלי ובעצם לצחוק קצת על עצמנו.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

טקסט הומוריסטי – 

טקסט תקשורתי המשמש לגרימת צחוק. מבטא את הצדדים המשעשעים, המגוחכים והאבסורדיים של החיים. קיימות שלוש תיאוריות מרכזיות המסבירות את כל צורות הטקסט ההומוריסטי: העליונות, ההרפיה ואי-ההלימה. ההומור משקף את החברה ומשמש מפתח להבנת תופעות חברתיות ואמונות קולקטיביות.

ניתוח- התמונה עצמה לקוחה מתוך מערכון סטנדאפ של אסי וגורי. מערכון שמטרתו העיקרית היא גרימת צחוק. ניתן לצפות בסרטון בקישור המצורף על מנת להבין את משמעות האמירה "פה חדשתי". https://www.youtube.com/watch?v=UzJPxXQnZnc              

כפי שרשום בהגדרה של טקסט הומוריסטי, טקסט שמטרתו לצחוק על תופעות נפוצות בחיינו מהיומיום. ללא ספק השאלה : האם זה כשר לפסח ? מעסיקה חלק מאיתנו ואותי באופן אישי ובעצם אינך יודע אם להאמין שזה כשר או לא, אלא אם אתה בודק בעצמך. ולכן שכשמישהו אחר אומר לנו שזה כשר מבלי לבדוק... ישנה התערערות קטנה לגבי זה ועל כך אנו צוחקים מתמונת המם.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

סאטירה – מקור המילה מלטינית:Satur – מלא, גדוש. סוגה של כתיבה החושפת ומוקיעה מעשים בלתי תקינים ובלתי מוסריים בנושאים כמו אמונה או פוליטיקה, בדרך כלל באמצעות כתיבה הומוריסטית, שנונה ואירונית. הסאטירה היא יצירה המבקשת לבקר תופעות חברתיות המאופיינות ביחסים משתנים בין ממד אלים ובין ממד הומוריסטי. הביקורת אינה מועברת ישירות כי אם באמצעות אמצעים אמנותיים, באירוניה, בסרקזם ובחיקוי. 

 

ניתוח- בהתייחסות לקטע שמאחורי תמונת המם, ישנו מערכון סטנדאפ של חיקוים ואלתורים שמממש בדיוק את ההגדרה של הסאטירה.                                                      
ובהתייחסות לטקסט של המם , ישנו ביקורת על תופעה חברתית שמתקשרת לאמונה בחג הפסח שמטרתו היא לצחוק על עצמנו.                                                                                                        
הביקורת מועברת דרך הבעת פנים של הדמות בתמונה והאמירה שלו בציניות "פה חשדתי".

  

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אמצעי העיצוב – תוקפנות מול קלילות, ריאליזם, הקצנה או עיוות, עיצוב הדמויות (שטוחות, עגולות, גיבורים או קורבנות, מעוררי לעג או הזדהות), סמלים תרבותיים וסטריאוטיפים מקובלים, עיגון בהקשר תרבותי והדהוד תמות תרבותיות מרכזיות.

ניתוח- אמצעי העיצוב זה בעצם דפוס ההתנהגות של הגיבור הקומי, על איזה נקודות הוא נותן הדגשים, באיזה טון דיבור הוא מדבר ואילו הבעות פנים הוא עושה.
בהתייחסות למערכון ניתן להבין שאסי וגורי בעצם צוחקים על האדם הפשוט והנורמטיבי, בהקצנה לבן אדם שהוא לא מן השורה (דמות שטוחה). כלומר: שהוא לא מבין מה מדברים איתו, ששואלים אותו שאלה הוא בורח לנושאים אחרים ובגדול הידע הכללי שלו ושפת הדיבור שלו לוקה בחסר. 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

שאלת המפתח שלי:

איזה וכמה סוגים של ממים יש ?

תשובה:

ניתן לסווג את הממים לשלוש קטגוריות עיקריות  והם:

.1 ממים בעקבות אירועים אקטואליים – בממים אלו נעשה שימוש בתמונות של אישים ישראלים או אירועים הקשורים באקטואליה הישראלית, והם פונים בצורה בלעדית לחברה הישראלית. חלק מן הממים הללו הולידו תבניות ממים ישראליות, המתווספות למבחר תבניות הממים האוניברסאליות, מטרתן להעביר ביקורת על השלטון.

לדוגמה, מם שנעשה במהלך צוק איתן: (בתמונה נראה חייל חמאס ועליו בעצם הבדיחה)

2.ממים לקהל ישראלי – בממים אלו נעשה שימוש בתבניות אוניברסאליות גם כן, אך הטקסט שמופיע בהן, לרוב בשפה העברית, (מכוון רק לחברה הישראלית), כי הבנת הבדיחות בהן כרוכה בהכרת התרבות הישראלית על בוריה.

 

 3.ממים אוניברסאליים – בממים אלו נעשה שימוש בתבניות הממים האוניברסליות כשגם הטקסט המופיע בהן, באנגלית או בעברית, מתייחס לאירועים חברתיים המשותפים לכלל החברה המערבית הגולשת באינטרנט ולאו דווקא לקהל יעד ספציפי.